פחדים אצל ילדים, פחדים של ילדים - איך אפשר לעזור לילד להתגבר על הפחד 

איך מתמודדים עם פחד של ילדים:

• הבינו שהילד חווה פחד ממשי. כשילדים פוחדים הם נוטים לגמגם או לדבר במהירות ובאופן לא ברור, הם יכולים לנשום במהירות ובכבדות, להזיע, לבכות, לחוות כאבים באזורים שונים בגוף או לפתח תסמינים אחרים. ילדים קטנים גם עלולים לא לדבר מרוב "הלם" (Freeze).
• תנו לגיטימציה לפחד וגלו אמפתיה לילד - אך במידה: לדוגמא: אמרו לו "אני מבין שאתה שהמפלצת מפחידה אותך.. זה בסדר לפחד". הימנעו מזלזול בתחושת הילד
• בקשו תיאור ספציפי של מושא הפחד. ככל שמדברים יותר על הנושא או מנתחים אותו, הוא הופך להיות יותר מוכר ולכן פחות מפחיד. שאלו את הילד על איך נראה מושא הפחד, מה מפחיד אצלו? איזה קול יש לו? אילו צבעים וכדומה.
• העבירו לילד בהדרגה את האחריות הסופית להתמודד עם הפחד. אל תגוננו עליו. אם תגוננו עליו זה רק יחזק את תחושת חוסר הביטחון שלו ואת התפיסה שהוא לא מסוגל להתמודד עם הפחד. לדוגמא: פחד ממפלצות שמביא לכך שהילד ישן עם ההורים, מביא את הילד לחשוב שרק ההורים יכולים לעזור להתמודד עם המפלצות ושלו, אין את הכוחות לעשות זאת לבד.
• נסו לבחון אם אפשר לראות את מושא הפחד באור אחר. דוגמאות: אולי המפלצת יורקת אש כי זו הדרך שלה לומר שהיא פוחדת להיות לבד ורוצה חברים?.... אולי הכלב שנובח דווקא נורא מתרגש לראות ילדים ולא כועס עליהם....
• בקשו מהילד להעלות רעיונות איך אפשר להתמודד עם מושא הפחד. האם חרב מנצחת אותו? האם יש מילת קסם שמעלימה אותו? האם אפשר ליצור מפלצת דימיונית וטובה שתפקידה להגן על הילד שאם הוא צריך עזרה, הוא קורא לה והיא והוא ביחד מנצחים כל אויב רע?....
• אם צריך, העלו אתם רעיונות כיצד הילד יוכל להתמודד עם מושא הפחד וראו למה הילד מתחבר.

יש תיאוריות שאומרות שכדי להתמודד עם הפחד, אפשר וכדאי לתת לילד לצייר אותו ואחר כך לשרוף את הציור, או לזרוק אותו לזבל. מניסיון של הורים שסיפרו לי שניסו זאת ומתפיסה עצמית אישית, המסקנה שאני מגיע אליה שגישות אלה בדרך כלל יעילות לזמן קצר או מקרה חד פעמי. הן לא ממש פותרות את בעיית הפחד.

 טיפול בפחד מחושך:

הפתרון לפחד מחושך הוא פשוט - אור. אין שום בעיה שילד ילך לישון עם אור (לא חזק). התעקשות הורית על לינה בחושך רק מעצימה את הפחד וגורמת לילד לפחד גם מכך שיש לו הורים שלא מבינים אותו ולא קשובים לצרכיו.

 טיפול בפחד מכאב/רופא:

• אל תשקרו לילדים. אם זה אמור לכאוב, אל תגידו שזה לא יכאב. אם תשקרו, הם לא יאמינו לכם יותר, הם לא יבטחו בכם יותר, ובצדק. מעבר לזה, זה גם ילמד אותם שבמשפחה שלכם אפשר לשקר, ואז, גם הם ישקרו לכם.
• תנו לילד ביטחון שאתם שם לצידו
• עזרו לילד להבין בדיוק במה מדובר, לפרטי פרטים, כדי לתת לו תחושה שהוא בשליטה ובסביבה מוכרת. אם מדובר בזריקה למשל, תנו לו להבין איזו דקירה תהיה, איפה ואיך היא תרגיש
• הביאו אמון במסוגלות הילד להתגבר: בכך שלמרות שיהיה משהו לא נעים, הוא יהיה מסוגל להתגבר עליו
• מצאו דרך להשיג את שיתוף הפעולה שלו על ידי שידור סמכותיות והחלטיות בכך שיש פעולה שעומדים לעשות (ללכת לרופא, לקבל זריקה וכו').
• עזרו לילד להפסיק התקף בכי: אם הילד נכנס להתקף בכי, נשמו אתם נשימות עמוקות וארוכות. אלה בדרך כלל עוזרות להפסיק את הבכי.
• אל תשוו את הילד שלכם לילדים אחרים שלא מפחדים. זה לגיטימי לחשוש ולפחד
• אל תרגיעו את הילד בלי סוף כי זה לכשעצמו יכול להלחיץ (מספיקה הרגעה אחת או שתיים בשלבים המקדימים לאירוע ו/או התייחסות קצרה כל מתי שהילד מעלה את העניין).